קרדיטים
תודות
עיצוב: תום אבן (tomeven.ninja)
תודה לאח שלי תום אבן, שגם גידל אותי וחינך אותי ועיצב אותי ולימד אותי הכול, וגם יזם ותכנן אתי את הספר, והעניק למילים שלי בית חם, יפה ונכון לשכון בו.
תכנות: תמיר פומרנץ (tamirp.com)
תודה לתמיר פומרנץ הקדוש, שהפיח חיים באתר בכוחות הכישוף של העת החדשה.
ייעוץ ועריכה: אתגר מויאל ויעל איזנברג
תודה לצמד המשוררים, אתגר מויאל ויעל אייזנברג, שקראו את כל המילים שלי ברצינות, ואז השמיטו, החליפו, חתכו והוסיפו.
הגהה: נתן תודתי
תודה לנתן תודתי, אשף השפה העברית, וסליחה שהתעקשתי לכתוב אמא במקום אימא.
איורים: חמישים אמנים ואמניות עם מתת אל
תודה לכל היוצרים והיוצרות שנרתמו למשימה וצעדו אתי איזו כברת דרך במסע. נולד לנו פסיפס עשיר, מורכב ומושלם.
שותפות: אנג׳ל דינזברג, ענבר ליבנה, תמר פרי, גל יעקובוביץ, שי-לי ג׳משיד
תודה לשותפות, שלאחר שנאלצו לקרוא אינספור גרסות שונות, עזרו לי ללקט, למיין ולסדר.
השראה: תשע המוזות
תודה למור, לענבר, לאנג׳ל, למיקה, לתמר, לשי-לי, לדין, להורים ולפסיכולוגים, שהתארחו בהבהובים, ביודעין ובלא יודעין.
תודה למשפחה שלי:
תודה לאבא רז ולאִמא דלית שעשו כל שביכולתם ושעדיין עושים בשביל שאהיה אדם טוב ושיהיה לי טוב. תודה לאחות עינב, שחסכה ממני תהיות טורדניות בשאלת הזהות האפשרית שלי אם הייתי נולד כבת. תודה לאח תום, שכבר זכה לתודה עסיסית, אבל ראוי לתודה כפולה.
תודה למשפחה הרוחנית שלי:
לאבא חנוך לוין, לאִמא רחל בלובשטיין-סלע, לאח צ׳ארלי קאופמן ולאחות המוזיקה.
תודה למשפחה הרוחנית המורחבת שלי:
לדוד אבידן, לפנחס שדה, ללאה גולדברג, לדוד גרוסמן, לנתן זך, לאברהם חלפי, ליונה וולך, לפדריקו גארסיה לורקה, לאלכסנדר פן, לאדם כהן, למרדכי טמקין, להרולד פינטר, לאתגר קרת, לעמוס קינן, לאוסקר ויילד, לנתן זך, לפרנץ קפקא, לוויליאם שייקספיר ולשלמה המלך.
תודה למורי הדרך:
למיקי גורביץ׳ שסועד שנים את נפשי ולדורי מנור שסועד שנים את מילותיי.
תודה למשוררים:
עומר ולדמן, רועי שניידר, גל שמי, עמנואל לוי, יעל סגרסקי ועמרי ליבנת, שגם אם הרגישו וגם אם לא, היו ועודם מלווים נאמנים בדרך המתפתלת.
תודה לחברים הכי טובים:
יונתן קסלר, עומר הראל ותמר עמית-יוסף, שבזכותם אני בודד פחות.
תודה לכל הקוראים בעמוד הפייסבוק שלי:
שאהדו, שהגיבו, שכתבו, שהתבדחו, ששנאו, שלעגו, שדאגו, שקראו. מבלי להבחין, הייתם היועצים הטובים ביותר.