#זוג
#רצון
#בדידות
32_כאן
״ציפיתי שתהיה שם בשבילי", היא הפטירה באכזבה כבויה, מפוחמת, גוססת, אבל אני הייתי כאן. כולם נמצאים שם - כאן זה רק אני. השאר לעולם יהיו שם, לנצח ירבצו האחרים בשָׁם הזה, השָׁם האדיר, הנדיב, החופשי, בשעה שאני אהיה כלוא כאן לעד, ומבעד לסורגי הכאן אביט בהם, כמה שהם יפים שם, ובינינו פרוש מרחק עצום, מתריס, מכאיב. הייתה צריכה לומר: "ציפיתי שתהיה כאן בשבילי", הרי כמוני היא כלואה בכאן שלה, ובעצם כמונו כל היתר, איש איש וכָאנוֹ, וכולם צופים לשם ומשתוקקים לאדם שיפרוש מהשָׁם האדיש, הגאה, היהיר, שיבוא לכאן עם מפתח ביד, שיפרוץ את כל המנעולים החלודים ויישב איתנו יחד בבית הסוהר של הכאן. אבל היא בכלל לא הזמינה אותי פנימה. אפשר שבאמת התכוונה למה שאמרה, שציפתה ושקיוותה ושפיללה שאהיה שם בשבילה, רק שם, אי שם הרחק בלב לבו של השָׁם, מספיק שם כדי שהיא תוכל להמשיך להשתוקק.