#פחד
#אהבה
#מילים
20_המכשפה
שמעתי אגדה על מכשפה שידעה לחזות את העתיד. כל כך ידעה עד שלא אהבה אף אחד: בכל פרח ראתה את לעג הקמילה, בכל תינוק את ייסורי הגסיסה, בכל אהבה את אבדן האמונה. פתאום נקרה בדרכה אדם שעתידו היה נסתר לה, והתאהבה. שנה תמימה חיו יחד, ובסופה, שהיה צפוי לכולם זולת המכשפה, אהובה עזב אותה. רגע לפני שיצא את ביתה בלי שוב, קיללה אותו בקללה הראשונה שקיללה מעולם, קללה שפִשרה אינו ידוע. כאן נגמרת האגדה, ואני חשבתי שהחוזָה בעתיד מוכרחה להיות בודדה לפחות כמוני, החוזֶה בעבר, אז באתי אליה לגלות לאן האגדה ממשיכה. לפני שהספקתי לשאול, היא כבר ענתה: ״הסוף נמצא בהתחלה. הכול מעגלים. גם סוף הסיפור שלך כבר אצלך״, ובכיתי כאילו נשפך עליי המון אור: ״קיללת אותו שיהיה מאושר״, ולפני שהספיקה לענות, שאלתי: ״הקללה התגשמה?״, והמכשפה חיבקה ממני את כל שאר הדברים שבעולם, וסיימה: ״לא יודעת, וממש לא אכפת לי".